כתיבה אקדמית

עבודת סיום קורס (רפרט) או פרוסמינריון ( חצי סמינר)   ההבדל בין עבודת סיום קורס או פרוסמינריון הוא במספר המקורות בהם אתם משתמשים. לרוב, בעבודת סיום קורס אתם יכולים להציג עד עשרה מקורות, ואילו בעבודת פרוסמינריון, שמהווה צעד ראשון לקראת עבודת סמינר, אתם נדרשים להציג לפחות עשרים מקורות.   טיפ: לעולם לא יופיע מקור שלא נעשה בו שימוש בעבודה ברשימתכם הביבליוגרפית.   מומלץ לבחור את נושא העבודה יחד עם המרצה. רוב המרצים לא אוהבים "הפתעות" בתיבה וכבר היו מקרים שסטודנטים הגישו עבודות מבלי להתייעץ עם המרצה ועבודותיהם נדחו על הסף בטענה שהן לא עונות על נושא הקורס או לא עומדות בקריטריונים של המרצה.  חבל שכל מה שהשקעתם יירד לטמיון. לאחר שהגדרתם את נושא העבודה וקיבלתם את אישור המרצה, גשו לחפש אחר הרשימה הביבליוגרפית.  אל תצלמו כל מאמר שאתם מוצאים על נושא העבודה. קראו את התקצירים וראו אם המאמר מתאים לכם. היעזרו ברשימות הביבליוגרפיות בסוף המאמרים, הן יכולות להפנות אתכם למאמרים נוספים.  בצילום המאמר המבוקש דאגו תמיד לרשום את כל הפרטים הנחוצים כגון: שם המאמר, המחבר, ההוצאה וכו’.. . הפרטים האלו נמצאים בראשית המאמר או הספר והם חיוניים להרכבת הרשימה הביבליוגרפית של העבודה. חבל שתגיעו הביתה ותגלו שאתם צריכים לחזור לספרייה בשביל זה.   טיפ: הקדישו זמן לבחירת המאמרים. זהו הבסיס לעבודתכם ובעצם חצי הדרך בהכנת העבודה.    כתיבת עבודה אקדמית: שלב אחר שלב.   שלב א’- כותרת כותרת אמורה להכיל בתמצית את האמירה המרכזית של העבודה. אפשר לשלב גם משחק מילים כדי ליצור עניין בקורא. שלב ב’- מבוא במבוא יופיעו חלקי העבודה בראשי פרקים והשאלה המחקרית. ציינו מהו המניע לכתיבת העבודה והגדירו את מטרת העבודה. שלב ג’- רקע תיאורטי הרקע לעבודה צריך לקשר בין המבוא לבין הצגת שאלת המחקר. הרקע יציג את חשיבות הבעיה הנסקרת ואת ייחודה מבעיות אחרות. כמו כן, יכלול הרקע התיאורטי את ההקשרים ההיסטוריים, המשפטיים, המוסריים, החברתיים וכדומה, שמשמשים מבוא לנושא העבודה.   שלב ד’- שאלת המחקר   זהו הציר המרכזי של העבודה. אם תנסחו את השאלה בצורה לקויה כך תראה עבודתכם כולה בעיני המרצה. שאלת מחקר אינה השוואה בין מאמרים או הצגה של תופעה! חשוב שתנסחו את השאלה בצורה בהירה. ניסוח מוצלח לדוגמא: " מהם התנאים ל...? " או "באיזה מידה השפיעה... על ...?", שאלת מחקר יכולה גם להיפתח במילות השאלה "כיצד...?" או "מדוע....?"   שלב ה’- הנחות והשערות ההשערות נגזרות מההנחות, מהשאלה המחקרית וממטרות החוקר. עליהן להיות מפורשות וברורות ולהוביל למבנה שיפיק את המסקנה המחקרית.   שלב ו’- תוצאות ודיון   התוצאות יכולות להיות מוצגות במילים, טבלה או גרף. הן למעשה מסכמות את העבודה במובן המחקרי לפני הסיכום הכולל. הדיון אמור להעריך ולפרש את תוצאות המחקר ביחס לשאלת המחקר.   שלב אחרון- סיכום   הסיכום צריך להציג בצורה תמציתית את המסקנות המחקריות, את מגבלות המחקר (מה לא בדקנו בשל היקף העבודה) ומהם הגורמים העלולים להשפיע על התוצאות. כמו כן, יש לציין האם השגתם את מטרתכם והצלחתם להוכיח את טענתכם.     העבודה הסמינריונית   אין ספק שזו העבודה המאיימת ביותר על הסטודנט ורבים נוהגים בטעות לדחותה לחודש האחרון של התואר. העבודה הסמינריונית היא בעצם מחקר אמפירי הדורש מכם מיומנות בשיטת מחקר. משקלה של העבודה הסמינריונית הוא גדול ביותר ויש לפנות מספר חודשים להכנתה. גם מספר המקורות הנדרש הוא בהתאם ולרוב אין מקבלים עבודות סמינר עם פחות משלושים מקורות. עבודת סמינר דורשת משמעת עצמית, כישורי למידה ומיומנות בכתיבה אקדמית שלא ידעתם על קיומה עד כה. מטרת העבודה היא להראות את יכולת הסיכום והאינטגרציה שלכם עם מספר רב של מקורות ומחקרים שנעשו בתחום, ואת הבקיאות הטכנית בכללים האקדמיים לכתיבת עבודות. כללים אלו, דרך אגב, משתנים מפקולטה לפקולטה וכדאי להתעדכן בידיעון או במזכירות מהם הכללים של הפקולטה שלכם. וטיפ קטן לפני שמתחילים: נסו להיות יצירתיים, להביא אמירה חדשה, לגלות משהו שעוד לא נמצא, לקדם את המחקר!.   שיטת מחקר הדרך המקובלת לבחירת שיטת המחקר צריכה לעמוד בקריטריונים של אישוש/ חיזוק/ הפרכה/ החלשה. השיטה אמורה לאפשר לחוקר לחזור ולבדוק את המסקנות , את הכלים בהם השתמש ואת הכללים המקובלים לשימוש בשיטה זו או אחרת. במסגרת זו יש לבדוק את ההשערות, הדיון, סגנון הכתיבה ואת סדר הצגת הדברים. ברמת העיקרון ישנם שני סוגי מחקרים: עיוני ואמפירי. המחקר העיוני נעשה באמצעות מאמרים, ספרים, אינטרנט, ארכיונים, סרטים, עיתונים ומסמכים. השאלות המחקריות במחקר מסוג זה נסמכות לא על תצפיות אלא על התיעוד מן המקורות. התשובות נמצאות בטקסטים ותפקידו של הכותב הוא להראות באופן מקורי את היחסים בין המקורות ולהוכיח שליטה טובה בהם. המחקר האמפירי עוסק בתופעה הניתנת לצפייה ולתיעוד כך שנבנה בסיס נתונים המאפשר את המחקר. בין יתר השיטות יש לאסוף ולדווח על הנתונים , לערוך ראיונות, תצפיות וסקרים.     רשימת מקורות ומאגרי מידע   במהלך הכתיבה תשתמשו בוודאי במקורות רבים ומגוונים. כמקובל בכתיבה אקדמית, ההתייחסות למקור פירושו ציון המקור בהערת שוליים או בהערכת סיום השייכים לגוף העבודה וכן להוסיף רשימה ביבליוגרפית בסוף העבודה. אל תזלזלו בכתיבת ההערות בגוף העבודה והרשימה הביבליוגרפית. ישנם מרצים שיורידו לכם הרבה נקודות על קוצה של נקודה. רצוי לא להשתמש בקיצורים בגוף העבודה כמו אע"פ אלא לרשום את כל המילה. אם אתם כותבים קיצורים עליכם לצרף רשימת קיצורים בתחילת העבודה. הערות בגוף העבודה יופיעו בתחתית העמוד, מומלץ להיעזר בתוכנת וורד שעושה לכם את מרבית העבודה. עם זאת, כתיבת ההערה עצמה צריכה להיעשות על ידכם לפי ההנחיות הבאות:   ספר-  שם פרטי ושם משפחה של המחבר, שם הספר באותיות מודגשות, מקום ההוצאה, ההוצאה ושנת ההוצאה בסוגריים, מספרי עמודים שאליהם מתייחסת ההערה ישירות.   מאמר מתוך ספר-  שם פרטי ושם משפחה של כותב המאמר, שם המאמר במרכאות, מילת יחס בשמו הפרטי ושם המשפחה של עורך הספר, המילה "עורך" בין סוגריים, שם הספר באותיות מודגשות, מקום ההוצאה, שם ההוצאה ושנת ההוצאה בין סוגריים, מספרי העמודים שאליהם מתייחסת ההערה ישירות.   אתרי אינטרנט-  יופיעו בכתובת המלאה.   אותן מקורות ייכתבו בסדר אחר כאשר יופיעו ברשימה הביבליוגרפית בסוף העבודה. המקורות יופיעו בסדר אלפביתי לפי שמות המשפחה של הכותבים בצורה הבאה: ספר: שם המשפחה , שם המחבר. ולא לציין מספר עמודים. מאמר מתוך ספר: שם המשפחה של כותב המאמר, שם פרטי.     ראשי פרקים   כתיבת ראשי פרקים עוזרת לנו להיכנס לסדר ולבצע את המטלות על פי הסדר שקבענו. מומלץ לא להתקבע על ראשי הפרקים שקבעתם מראש שכן יש לקחת בחשבון שעם מהלך העבודה יתכן ושאלת המחקר תשתנה, תגלו דברים חדשים ומאמרים חדשים. ראשי הפרקים הראשוניים מכתיבים את החיפוש הביבליוגרפי של העבודה וזהו תהליך גמיש שמשתנה במהלך העבודה. ראשי הפרקים אמורים לכסות את הנושא שבחרתם ועליהם להישאר בתחום זה ולא להתפרש על תחומים משיקים. ראשי הפרקים יכולים לכלול סעיפי משנה שאולי יהפכו לראשי פרקים בהמשך, תלוי איך תתפתח העבודה. זה המקום ליישם את עקרון הגמישות. את ראשי הפרקים הסופיים תקבעו אך ורק בסוף העבודה.   מבנה העבודה בעבודת סמינר אמפירית יכלול מבנה העבודה את החלקים הבאים:   -          תקציר או שער. -          מבוא- הצגת שאלה המחקר, הרקע התיאורטי, הספרות והשערת המחקר. -          שיטה- הצגת כלי המחקר: ראיון, סקר, ניתוח וכדומה. הצגת היתרונות והחסרונות של כלי המחקר והסבר מדויק מדוע בחרתם דווקא בו. -          התהליך- תיאור תהליך המחקר כחלק מהצגת שיטת המחקר. -          הממצאים- הצגת תוצאות המחקר באמצעות טבלאות, גרפים, דיאגראמות ועוד.  -          דיון- דיון בממצאי המחקר. ממה נובעים הממצאים והאם ניתן לאשש את ההשערה או להפריכה? כיצד עוזרות לנו התוצאות ביחס לשאלת המחקר?. -          סיכום. בעבודת סמינר עיונית יכלול מבנה העבודה את החלקים הבאים: -          תקציר או שער- הצגת השאלה המחקרית, תוכן העניין ומטרות מרכזיות. -          מבוא- למבוא תפקיד חשוב להזמנת הקורא לקרוא את המאמר. לעולם ייכתב המבוא בסיום העבודה, זה יקל עליכם לכתוב מבוא מדויק המסביר בבהירות מה מחדשת העבודה, הצגת ראשי הפרקים ופירוט השאלה המחקרית. המבוא צריך להיות מפורט אך תמציתי. לפעמים כדאי להוסיף במבוא הגדרות והבהרות של מונחים שמופיעים בעבודה. -          גוף העבודה- בחלק זה בעצם מציגים את התשובות לראשי הפרקים. הכתיבה תעשה בצורת פסקאות כאשר בכל פסקה הגיון פנימי ברור של אמירה הנתמכת בחומר המקורות, השוואות והנגדות. כל פסקה צריכה להוביל לפסקה הבאה באופן הגיוני והן מקושרות ביניהן בסדר לוגי. -          דיון- זהו השלב בו מתכנסים הדברים. הדיון אמור להעריך ולפרש את תוצאות המחקר ביחס לשאלת המחקר. -          סיכום- הסיכום יחד עם הכותרת, המבוא והתקציר מאפשר הצצה חטופה אל המאמר. על הסיכום להיות ברור, להציג את המסקנות המחקריות, את מגבלות המחקר והגורמים העלולים להשפיע על התוצאות.